English   Русский
logo.png
  
המושבה הר-טוב
 
מאת: רותי ארבל פסח – מנהלת בית ילין במוצא
מתוך "אתרים" - גיליון מס' 49, אפריל 2011

איך מגיעים?
כביש ירושלים תל אביב (כביש מס. 1), יש לצאת ממחלף שער הגיא לכיוון בית שמש (כביש 38) ולפנות שמאלה למושב נחם, המצוי מעט אחרי צומת שמשון.

סיפורה הלא נודע של מושבה שהייתה
בכור ישראל גירון, יליד בולגריה, היה בן ראשוני העולים למה שתהיה לימים המושבה הר טוב בהרי יהודה. הוא הגיע ארצה בכסלו תרנ"ו (1895). ובא' טבת תרנ"ו – נר שמיני של חנוכה (18 בדצמבר 1895), דרכו רגליו לראשונה על אדמת המושבה. מכאן ואילך נחשב יום זה כיום בו נוסדה הר טוב.

מעטים מכירים את סיפורה המרתק ויוצא הדופן של הר טוב, המושבה הספרדית היחידה מבין מושבות העלייה הראשונה. מקימיה, יוצאי בולגריה שהתיישבו במקום שכוח אל, מוקף כפרים ערביים ומנותק מכל יישוב יהודי במשך עשרות שנים, דבקו קרקע, נאבקו בקשיי היום יום העצומים, והצליחו לשרוד תקופה ארוכה, ללא עזרה מהגופים המיישבים.

תרבותם ואורח חייהם של יוצאי בולגריה אלו הייתה שונה ואחרת מתרבות המתיישבים במושבות העלייה הראשונה האחרות. הם דיברו לדינו, וקיימו מערך חיים שלם בתוך קהילתם פנימה. אחרי מלחמת העצמאות, בה נאלצו בכאב ובצער עצום לנטוש את היישוב, ניסו לחזור ולהקימו, אבל מסיבות שונות לא עלה הדבר בידם, ועל שטח המושבה הוקם מושב נחם.

תחנה ראשונה: בית המיסיון
סיורנו יתחיל מול שרידי בית המיסיון. לפני שער הכניסה למושב פונים ימינה ועוצרים מול שרידי הבית משמאל.

מעשה בכפר ערבי קטן אחד בשפלת יהודה ושמו ערטוף, שבשנות ה-70 של המאה ה-19 נקלע לחובות כספיים גדולים לשלטונות העותמאנים  והחליט לנסות למכור את אדמותיו. קונסול ספרד בירושלים, אלכסנדר אספניולו, רכש מהם את הקרקע ובנה לו שם בית חווה. לאחר זמן מה מכר אספניולו את הקרקע למיסיון הפרוטסטנטי מירושלים, שקיבל לידיו את הקרקע בשנת 1883.

המיסיון ניצל את מצבם העגום של עולים יהודים רבים שהגיעו לארץ חסרי כל, והציע להם עזרה בעבור המרת דתם. בירושלים יצאו נגד מושבת המסיתים מערטוף אבל הנרשמים להתיישבות לא נרתעו מאיומי הרבנים שלא ימולו את ילדיהם ולא יקברו את מתיהם. מצבו הכלכלי הגרוע של המיסיון בירושלים והיחס הגרוע למתיישבים היהודים, הוביל בסופו של דבר לנטישת היישוב, ובשנת 1894 נותר בו מתיישב אחד בלבד.

במקביל, החלו להתגבש בבולגריה אגודות של חובבי ציון שהקימו אגודה להתיישבות בארץ ישראל ובהמלצת יוסף נייגו, מנהל בית הספר החקלאי במקווה ישראל, רכשו את אדמת המיסיון בערטוף בסכום עתק של 80 אלף פרנק. תשע המשפחות שעלו להתיישבות, השתכנו בבית המיסיון, שחולק לחדרים קטנים, אולמות אירועים בירושלים, במשך יותר מ-30 שנה. על אף כל הקשיים הם הצליחו לפתח ענפי פרנסה ייחודיים כמו ייבוש פרחים, עצירת שמן מזעתר, והכנת גבינה בולגרית מחלב כבשים. 


בית שנותר מהמושבה. צילום: רותי ארבל-פסח
 
תחנה שנייה: מוזיאון המושבה
יש לרדת חזרה לכיוון שער המושב והבית מצוי מימין לכביש – זהו ביתם של משפחת בן ציון לוי שנבנה בתחילת המאה ה-20. בני הבית התגוררו בקומה העליונה ובקומה התחתונה הייתה רפת. הבית נפגע במאורעות 1929 ובמלחמת העצמאות ושוקם לאחר המלחמה. במקום סרט ותצוגה של תמונות המספרים את תולדותיו. בחצר, אבן זיכרון ועליה שמות המייסדים. הביקור במוזיאון בתיאום מראש – יהודה בן בסט, טל. 050-2939356

תחנה שלישית: חניון הר טוב
לחזור לכביש מס. 38 ולפנות ימינה. אחרי 300 מ' לפנות שמאלה, לפי השילוט. זהו מקומה של הר טוב התחתונה, אשר שימשה כאזור תעשייה זעירה ומלאכה. כאן הוקמו בית בד, מגרסה לאבני חצץ, טחנת קמח ומעצרה לשמן מעלי זעתר. ניתן לראות עדיין את דוד הקיטור של המעצרה שנשאר מהמפעל הקטן.

בנקודה זו עברו לוחמי שיירת הל"ה בדרכם לגוש עציון בחודש ינואר 1948, וכאן עברו אנשי המושבה בליל ה-16במאי 1948, בדרכם לכפר אוריה, כשנגזר עליהם לנטוש את המקום.

לאחר הביקור בהר טוב נמשיך דרומה עד לצומת האלה ומשם נפנה מזרחה עד לתל שכה (גבעת התורמוסים). מהתל תצפית מדהימה לעבר הרי גוש עציון והמרחב שסביבם. במקום שרידי מתקנים חקלאיים ובורות מים, ובאביב פריחה מדהימה בשלל צבעים.

* לעיון נוסף: יהודה בן בסט, "הר-טוב, מושבה מבודדת בהרי יהודה", 2008

בשיתוף פעולה של המועצה האזורית מטה יהודה, המועצה לשימור אתרים, החברה להגנת הטבע, קרן קיימת לישראל ועמותת הר-טוב, הוקם מוזיאון הר-טוב, בבית ראשונים ששוקם והוכשר לכך. כמו כן שוקמו טרסות, נבנתה פרגולה לקליטת מטיילים והוקם חניון למבקרים בהר-טוב התחתונה.
 
מוזיאון המושבה. צילום: רותי ארבל-פסח
שתף את המאמר עם חברים
Facebook Email Twitter More...
תנאי שימוש אודות מאמרים צור קשר סדנת צילום תערוכת ה-30 למועצה
דף הבית אירועים רשימת אתרי המורשת מחלקות ניהול מיניסייטים
099.png
logo